ניסיון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין

שרה (שם בדוי) מטופלת בתשעה ילדים, משכורתה אך נושקת לשכר המינימום. היא עלתה מאתיופיה בשנת 91' ובשנים האחרונות מוטל עול פרנסת הבית בעיקר עליה, בשל מצבו הבריאותי של בעלה.

במשך שנה ושבעה חודשים עבדה בניקיון באמצעות חברה קבלנית, ועשתה כמיטב יכולתה לפרנס את בני משפחתה בדוחק. יום אחד, בסיום המשמרת שלה, מנהל הסניף הזמין אותה למשרד והודיעה לה שהיא יוצאת לחופשה כפויה של שישה ימים.

בתום החופשה המאולצת, הגיעה שרה לעבודה כהרגלה. להפתעתה, מנהלה הישיר הודיע לה שהיא לא עובדת יותר בחברה. כשניסתה להבין מדוע, השיב ש"אין מה לעשות". היא ביקשה לקבל מכתב פיטורין או לחזור לעבודה, אך המעביד התעלם מפניותיה במשך שבועות ארוכים.

שרה לא וויתרה והחליטה לעמוד על זכויותיה. היא פנתה מיוזמתה לסיוע משפטי מעמותת טבקה, ועו"ד מטעם העמותה שלחה לחברה מכתב דרישה לתשלום מיידי של פיצויי הפיטורין וכל שאר זכויותיה הסוציאליות של שרה.

החברה הסכימה מייד לשלם את כל הזכויות המגיעות לעובדת, בסך של למעלה 11,000 ש"ח.