אין לפטר עובדת בהריון העובדת לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק או מקום עבודה, אלא בהיתר ממשרד הכלכלה.

גם אם העובדת מועסקת פחות מ-6 חודשים אצל המעסיק חל איסור לפטרה בשל הריונה.

התייחסות מפלה לעובדת בהריון, ולפיכך נקבע בחוק עבודת נשים הסדר מיוחד, שבא לידי ביטוי בסע’ 9, ולענייננו בהגבלת פיטורי עובדת בהריון ללא קבלת היתר.

במקרה של פיטורי עובדת בהריון ללא היתר, ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה. כמו כן לעובדת שמורה הזכות לפנות לביה”ד לעבודה לבחינת זכאותה לפיצויים.

פיטורי עובדת בהריון ללא היתר מהווים עבירה פלילית.

עובדת הנמצאת בחודש החמישי להריונה נדרשת להודיע למעסיקה על ההיריון.

התשובה נמצאת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. חוק זה אוסר על הפלית אישה בהריון. ואם בכל זאת פוטרה בנסיבות אלו קמה לה עילה מוצדקת לתבוע לפי חוק זה לשם קבלת פיצויים על הנזק הכספי שנגרם לה.

הנושא נמצא באחריותו של משרד הבינוי והשיכון, אולם במקרה של עולים חדשים הנושא באחריותו של משרד הקליטה והעלייה.

מחוסרי דיור כגון: זוגות נשואים עם 3 ילדים לפחות, משפחות חד הוריות עם 3 ילדים לפחות, נכים המרותקים לכיסא גלגלים, מקבלי קצבת נכות כללית, מקבלי קצבה מעבודה, עולים וקשישים. כל אלו במידה והם עומדים בקריטריונים לזכאות.

תהליך קבלת דירה בדיור הציבורי מורכב מהשלבים הבאים: הוצאת תעודת זכאות לדיור ציבורי, המתנה לדירה בדיור הציבורי, קבלת דירה בדיור הציבורי (במהלך המגורים בדיור הציבורי הדיירים זכאים לתיקון ליקויים שונים בדירה).

במקרים הבאים יישלל תוקפה של הזכאות:
1. היה וקיימת בעלות על דירה או חלקה בדירתו של הזכאי.
2. היה והייתה לזכאי דירה שנמכרה לאחר מועד האישור לקבלת או החלפת הדירה.
3. היה והזכאי מימש סיוע לרכישה שניתנה לאחר מועד האישור לקבלת או החלפת הדירה.
4. היה ובוצע סיוע “בהתיישבות” לאחר מועד האישור לקבלת או החלפת הדירה.
5. נישואין של המבקש הראשי לזכאות במשפחה חד הורית.
6. נישואים של ילד שיש בהם בכדי לשנות את תנאי הזכאות למשפחה.
7. פטירה של אחד מהמבקשים שעבורו ניתנה הזכאות.

האוכלוסיות המתגוררות בדיור הציבורי זכאיות להחליף דירה ציבורית במקרים של צפיפות דיור או סיבות בריאותיות.

המקרים מסוימים, קרוב משפחה של זכאי לדיור ציבורי עשוי להיות זכאי להתגורר בדיור ציבורי כ”דייר ממשיך” כאשר הזכאי לדיור ציבורי נפטר או מועבר למוסד סיעודי.

הזכאות לגור כדייר ממשיך בדיור הציבורי מותנית בקיומם של שני תנאים בסיסיים ותנאי נוסף, בהתאם לכל מקרה.

דיני העבודה מסדירים זכויות שונות שניתנות לעובד כמו הפרשות לפנסיה, שעות עבודה ומנוחה, ימי חופשה ומחלה וכו’.

החל מדצמבר 2017 שכר המינימום עומד על 28.49 ₪ לשעה או 5300 ₪ לחודש למשרה מלאה.

עובד אינו יכול לוותר על הזכות לשכר מינימום או זכויות קוגנטיות אחרות המוקנות לו לפי חוק. להסכמתו של עובד לכך אין תוקף מחייב ובמקרה שמעסיק מפר את חובתו לשלם שכר מינימום/תשלום באיחור/פגיעה בזכויות, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

אפליה אסורה היא יחס שונה לאנשים שווים ולכן החוק אוסר זאת. החוק מגן על עובדים מפני אפליה אסורה במקום עבודתם, הנובעת ממניעים שונים העלולים לפגוע בעובדים ולכן העובדים זכאים לקבל במקום עבודתם יחס שוויוני.

תשלום שעות עבודה רגילות, תשלום שכר הכשרה, השתלמות, תשלום עבור שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי חגים, גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג, החזר הוצאות נסיעה, תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה, ביטול או קיצור משמרת, תוספת ותק, תוספת סיכון, פרמיות.

מס הכנסה, ניכויים משכר העובד, העברת סכומים שנוכו אל הגופים המיועדים, דמי ביטוח לאומי, ניכויים אסורים משכר עבודה, תיאום ניכויי ביטוח לאומי לשכירים, החזר דמי ביטוח לאומי לשכירים.

גיל ההעסקה המינימלי לנוער הוא 15 שנה, ובחופשת לימודים רשמית 14 שנה, בהתאם למגבלות המפורטות בחוק.

חוק החינוך חל החל מגיל 3 ועד סיום כיתה י”ב במוסד חינוכי מוכר.

החוק קובע כי הוריו של כל ילד בגילאים אלה אחראים לכך שילדם ילמד במסגרות חנוך מתאימות, ואם לא יעשו זאת דינם מאסר או קנס.

אפליה אסורה עשויה לגרור מאסר או קנס. מתן זכות לתלמיד ולהוריו להשמיע את טענותיהם לפני הרחקת התלמיד לצמיתות ולערער על ההחלטה להרחיק. אסור להעניש את התלמיד בשל מעשיו של הוריו. אין להעניש גופנית או להשפיל, יש לעודד הקמת מועצת תלמידים ואיסור נקיטת פעולות למניעת הקמתה (למעט בגן חובה), הזכאות לבגרות.

כל ילד בגילאים 3-21 בעל צרכים מיוחדים, כלומר שיש לו לקות משמעותית שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת, זכאי לחינוך מיוחד.

לקות מוגדרת כלקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית-התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית, או לקויות התפתחותיות כוללניות.

חינוך מיוחד כולל טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ועוד – לפי צורכי הילד.

זכאותו של ילד לחינוך מיוחד נקבעת ע”י ועדת השמה הקובעת גם את המסגרת המתאימה לו: כתה רגילה, כתה מיוחדת במוסד חינוך רגיל, או מוסד לחינוך מיוחד.
הוועדה תיתן עדיפות להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד.

רישום פלילי: הוא רישום תיקים בהם הורשע אדם. כלומר הוגש נגדו כתב אישום, ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני האישום, ובסופו של ההליך הוא הורשע באמצעות בית משפט.

רישום משטרתי: הוא זימון לחקירה פלילית, גם אם בגין אירועים שוליים וקטנים. אשר בסופו התיק יכול להיסגר בעילה של חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות, אשר ייוותר על כך רישום.  או חוסר אשמה רק תיק אם שנסגר בעילה של חוסר אשמה לא יופיע ברישום.

חשוב לדעת כי עלול להיווצר מצב בו “נפלתם בין הכיסאות”, והתיק בעניינכם לא נסגר זמן ממושך לאחר פתיחתו, להלן תיקי מב”ד – תיק הממתין לבירור דין.

כל אדם רשאי לפנות לכל תחנת משטרה ולקבל את תדפיסי המידע אודות הרישום הפלילי, משטרתי והתעבורתי, המיוחסים לו עפ”י המרשם הפלילי והתעבורתי.

יצוין כי כיום, על אף שאין חובה חוקית להציג מרשם פלילי ברוב המקרים, והמבקש זאת מסתכן בעבירה פלילית, הרי שכמעט ואין מקום עבודה שאינו מבקש הצגת תעודת יושר/רישום פלילי.

חוק חופש הביטוי אשר נגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך.

1. משפט פלילי – סעיף 6 של חוק לשון הרע קובע עונש של עד שנת מאסר למי שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר. סעיף 8 מאפשר ייזום הליכים פליליים כנגד מפרסם לשון הרע בדרך קובלנה פלילית של הנפגע, בנוסף למסלול הרגיל של הגשת כתב אישום על ידי המדינה.
2. משפט אזרחי –  סעיף 7 של החוק קובע שלשון הרע היא עוולה אזרחית אשר ניתן לתבוע בגינה על פי דיני נזיקין. סעיף 7א שהוסף לחוק בשנת 1998 קובע פיצוי של עד 50,000 ש”ח ללא הוכחת נזק.

ניתן להוכיח לשון הרע אם היא נאמרה ותועדה: בעל-פה, בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. מכיוון שהמחוקק ציין כי בנוסף לאפשרויות המוגדרות במפורש יכול ה”פרסום” להיעשות גם ב”כל אמצעי אחר”, ייחשב כל מעשה של העברת מסרים כ”פרסום” לצורך גיבוש העוולה.

סעיפים 16-13 בחוק לשון הרע מגדירים הגנות שהעיקריות בהן הן הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב.
משמעות הדבר היא שיש פרסומים שלמרות היותם עונים על הגדרת לשון הרע – הם מותרים.

פרסומים לגיטימיים באופן מיוחד הם פרסומים מצד הכנסת, חברי-כנסת, הממשלה וחבריה, או מבקר המדינה.

בנוסף, מוגדרת הגנת אמת בפרסום – פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי מוגן.
משמעות הדבר היא כי דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי עשויים להיות מותרים לפרסום,

גם אם הם בגדר לשון הרע. במקרים אלה, יש להבחין בין טענת עובדה לבין הבעת דעה. עובדה שהיא אמתית ויש בה עניין ציבורי – מוגנת ומותרת לפרסום בלי קשר למניעיו של המפרסם.

מפיצויים נומינליים ועד למאות אלפי שקלים לנפגעי לשון הרע לבתי המשפט סמכויות רחבות בפסיקת פיצויים לנפגעי לשון הרע. הסכום הנפסק במשפט לשון הרע נגזר משכלול שיקולים, כגון חומרת לשון הרע, תפוצת הפרסום המהווה לשון הרע, זהות הנפגע מלשון הרע, רשלנותו של המפרסם, מניעיו של מי שפרסם לשון הרע ותום ליבו, שמו הטוב של הנפגע מלשון הרע, הנזק הכלכלי הישיר שנגרם לנפגע מלשון הרע, נכונותו של המפרסם להתנצל ועוד.

בישמם את הכללים הללו במשפטי לשון הרע פוסקים בתי המשפט סכומים המתחילים בסכומים אפסיים (הנקראים פיצויים נומינליים או פיצויים לבוז) ומגיעים עד למאות אלפי שקלים. במסגרת האתר ריכזנו פסיקות פיצויים שכאלו. הסכומים שנפסקו עשויים להיות אינדיקציות ואף תקדימים לסכום שיפסק במקרים אחרים. עם זאת, אין שני מקרים זהים לחלוטין ולפיכך ההכרעה בכל מקרה תעשה על פי נסיבותיו הפרטניות.