נ’ היא אישה צעירה, אשר מועסקת כעובדת קבלן בתחום הניקיון מזה כשנתיים.
לפני מספר חודשים חלתה נ’ ויצאה לחופשת מחלה בת חודשיים וחצי.
בתום חופשת המחלה שבה נ’ אל עבודתה ומשנכחה כי לא שולמו לה ימי המחלה פנתה אל מעסיקה בדרישה לתשלום בעבור ימים אלו.
לתדהמתה נענתה במילים: “אין לנו כסף לשלם לך על כל התקופה הארוכה הזו לכי לביטוח הלאומי”.
יתר על כן, המעסיק הפחית את שעות עבודתה וזאת ללא כל הסכמתה וכתגובה לשאלתה לפשר הדבר, השיב: “זה המצב ואם לא מתאים לך את יכולה לעזוב”.