נפגעתי עמוקות מלשון הרע שהופץ עליי, לא ישנתי ימים ולילות.
“לא מספיק שפגעו בך,
לך תתבע, ולא רק תתבע,
תהיה חשוף אפילו לתביעה שכנגד.”
ועל מה? כי זעקתי אמת.
כבר כ”כ הרבה זמן מאז המקרה ההוא.
כמה זמן עד שמצאנו אני ואשתי דירה,
מקום עם אווירה טובה ושכנים טובים.
ובכלל, היתרון הגדול הוא קרוב לבית הספר שבו אני מלמד.
5 דקות באופניים ואני בעבודה.
הבניין חדש, הנוף מטורף.
שילמנו מחצית שכירות מראש! ככה הוא דרש.
אבל לי לא היה אכפת – לבית כזה מפנק, מיוחד.
בבוקר אני קם, שיט 06:20, כבר מאוחר,
שוטף פנים, מכין קפה ומציץ בנייד,
20 שיחות מינאי,
3 מאילן ו-2 מיפה – מנהלת ביה”ס.
אני מביט באשתי יעל, היא נראית טרודה.
מה קרה? אני שואל ובו זמנית מתקשר לינאי חזרה.
“למה אתה לא עונה? לא ראית?”
“ראיתי מה?” אני לא מבין.
“סיני הבעלים שלך!!” הוא אומר נמהר
“ינאי תרגע, וספר לי בדיוק מה קרה?”
“סיני כתב בקבוצה של הבניין כי כדאי להיזהר ממך, שאתה מסוכן”.
אני מנסה לעכל, ולא מבין בכלל ממה על מה העניין.
אין מצב שהוא עשה לי את זה.
ינאי תוך כדי שיחה מעביר לי בוואטסאפ העתק ההודעה:
“לתושבי הבניין המשכירים דירות שלום.
שוכרים אצלי בבניין 3 דירה 4 זוג ושלושה ילדים.
חשוב שתדעו הבעל הוא עם התנהגות בעייתית מאוד הכוללת חוסר כבוד אלימות מילולית והתפרצויות זעם החלטנו שלא להאריך להם את חוזה השכירות. ברצוני להזהירכם למען לא תפגעו כמוני”.
קורא שוב ושוב, תוך כדי קריאה יפה בממתינה
אני מנתק לינאי ועונה לה מיד
קולה ענייני ומתוח,
“מופצת הודעה” היא מדברת בלי הקדמה, “הורים דואגים, חוששים, אתה יודע, גם ככה בתקשורת מראים על הרבה מקרים”
“יפה, את לא רצינית” אני משיב, מבין לאן היא מכוונת “זה סיני הבעלים שלי, הוא סתם מתנכל לי”
“אני לא מחליטה”, היא אומרת נחרצת “אחד ההורים פנה להנהלה הגבוהה, החוק אומר שיש חשש מחובת המוסד להשעות עד לתוצאות המבדק”
אני מופתע, המום לא יודע איך להגיב.
שירה הבכורה בדיוק קמה מהמיטה.
“אבא, אני לא מבינה, למה בקבוצה של הכיתה מפיצים הודעה להיזהר ממך?”
אני חנוק, כעוס, על סיני ועל המערכת בכלל!
חושב איך לפעול אבל מכיר את הנוהל יודע שאין לי מה להילחם בהם, בסדר לעניין העבודה הכל עוד יסתדר,
אבל השם שלי, שמי הטוב, מי יעזור לי עכשיו לנקות אותו?
מה אומר לשירה? איך היא תסביר לילדים בכיתה ג’
שזה סתם אדם שמפיץ הודעה שהיא שקרית, שכל מטרתה היא לפגוע בי ובמשפחתי.
ככה ביליתי חודש וחצי בבית עד שגילו את שאמרתי בהתחלה.
הבוקר האמת שלי קיבלה הכרה, על הפגיעה הקשה מלשון הרע.
והתקופה הזאת מלווה מבטים מאשימים,
הורים נזהרים, ממני חוששים!!! אני? אני!
שהילדים ובית הספר הם מרכז חיי
שבחרתי במקצוע מתוך שליחות ואמונה.
שבגלל הודעה ואדם שלילי נפגע שמי, נפגעה נפשי.
הבוקר בית המשפט פסק לטובתי, והכיר באמת הזאת שלי.
ולא רק זה, הוא גם דחה את התביעה שהוגשה כנגדי.
ואם תשאלו מה מטרתי,
אני כותב לכם כדי שתדעו גם אתם את זכויותיכם,
ותילחמו על שמכם הטוב.
לכל מילה רעה יש השפעה, ישירה, עקיפה,
היא מחלחלת לנפש, פוגעת בכל פינה.
תילחמו, אל תחששו, המאבק אולי מתיש,
ארוך אבל הוא יהיה האישור על האמת שלכם,
הוא זה שיטהר את שמכם.
###סיפור הצלחה על זכייה בתיק בית-משפט###
עמותת טבקה ייצגה בחור צעיר שהוצאה דיבתו רעה באמצעות הודעת וואטסאפ ע”י משכירי דירה ויתרה מכך, הוגשה נגד הפונה שלנו תביעה שכנגד.
בסופו של יום ביהמ”ש פסק לזכות הפונה פיצוי של 9,000 ש”ח והתנצלות מצד הנתבעים.
יוער כי הוכחת התביעה לא הייתה עניין של מה בכך וזאת הן בשל התביעה שכנגד התובע והן בשל העובדה שהנתבע ניסה לחמוק מאחריות אשתו להודעה שהפיצה ביישוב בו שכרו את הדירה.
ביהמ”ש בירך את פעילות העמותה והעביר מסר חשוב ומשמעותי.
פורסם ב