כנגד הפונה ניתן פס”ד בהעדר הגנה בגין השלכת פסולת בניין. השופטת נתנה את גזר הדין לפיו תשלם הנאשמת (הפונה) 950 ₪ או 9 ימי מאסר בפועל.
עם קבלת פס”ד פנתה הפונה לעמותה.
מדובר בבני זוג שכאמור הינם עולים חדשים, הם אינם דוברים את השפה העברית ואף אינם יודעים קרוא וכתוב.
הזוג התקשר עם קבלן נוכל לשיפוץ בית השימוש בביתם. האחרון ניצול את תמימותם ואת היותם עולים חדשים.
הוא קיבל לידיו את התשלום מראש, פירק את בית השימוש, השליכו ונמלט עם הכסף מבלי שעמד בהתחייבויותיו, היינו מבלי שהשלים את עבודות השיפוץ.
הזוג הגיש תלונה כנגד הקבלן, אולם התיק נסגר כיוון שלא אותר הקבלן.
בגין השלכת הפסולת הזוג קיבל קנס בשתי הזדמנויות.
בפעם הראשונה עם השלכת פסולת הבניין, ובפעם השנייה בסיור נוסף שביצע הפקח משלא פונה הפסולת.
בגין הקנס הראשון, התיק הסתיים בהסדר והזוג שילם סכום של 250 ₪ (בשנת 2014).
בגין הקנס השני והרלוונטי לענייננו הזוג נדרש לשלם סכום של 1,538 ₪ (כולל ריביות).
הזוג כלל לא ידע על קיומו של קנס זה (כדברם) ולראשונה הובא לידיעתם לאחר מתן פס”ד שנידון בהעדר הגנה. עם קבלת פס”ד ומכתב דרישת תשלום, פנו לעמותה כאמור.
המאשימה בתיק היא עיריית פתח תקווה, על כן פניתי למחלקה המשפטית של העירייה על מנת לקבל את עמדתם היות שבכוונתי לפנות בבקשה לביטול גזר הדין לאור הנסיבות החריגות ומלפנים משורת הדין.
תחילה התנגדו וביקשו שלכל הפחות הזוג ישלם את מחצית הסכום וכן נטען כי היה על הזוג לפנות את הפסולת מיד וכי כידוע אי ידיעת החוק אינה פוטרת.
אולם לא יכולתי לקבל אפשרות זו הואיל וכאמור מדובר בעולים חדשים שידם אינה משגת.
משכך פניתי לשופטת במכתב דרישה לפיו יש לבטל את גזר הדין תוך שנימקתי את הנסיבות החריגות ובסופו של דבר עיריית פתח תקווה אף לא הביעה התנגדות והשופטת קיבלה את עמדתי וביטלה את גזר הדין, לאמור ביטול החוב המלא.
ניסגר – 4.3.18